היי חברים, טוב אז מה שאנחנו נעשה היום זה בעצם בובות מעיסת נייר. לעיסת נייר יש הרבה רבדים וגוונים לדרכי עשייה, אנחנו נעשה את זה דרך נייר טואלט, שהוא בעצם נייר כמה שיותר רך ואפשר להגיע איתו לכל מיני עומקים של עדינות. אנחנו נעשה איתו בעצם בובות קטנות כאלה, בובות שאפשר לעשות איתן כל מיני דברים. אנחנו נעשה איתן בעצם בובות רגילות קלאסיות ואתם יכולים לעשות עם זה ולהפעיל את הדמיון. זה ייראה משהו כזה, בובות ככה הן נראות אחרי שהן מתייבשות, נעשה להן כל מיני צורות. פה יש ברווזון, עשיתי גם ארנב, ובעצם אחרי שאנחנו נייבש אותן אנחנו נצפה אותן בניירות עיתון כדי לעצב אותן כמה שיותר ולתת להן איזה שהוא נפח יותר אמיתי ופחות עם המגע של הנייר טואלט. אז בואו ותראו, בהצלחה!טוב, אז מה שבעצם אנחנו צריכים לכל התהליך הזה זה שלוש גלילי נייר טואלט, קערית, בד לכסות ולסנן את הדבק ואת המים של הניירות טואלט. דבק טפטים זה משהו שבעצם מוצאים בהרבה חנויות ליצירה, חנויות שהן מיועדות ליצירה, יש גם דבק טפטים, לפעמים יש גם בחנויות של כלי בניין, אבל אפשר למצוא את זה בחנויות יצירה. עיתונים גזורים למלבנים וריבועים, כלומר באיזה צורות שאתם רוצים. עיתון – לעשות על זה את כל המשטחים כדי לא ללכלך את המקום שאתם נמצאים בו, או בעצם אם אתם נמצאים בבית וחשוב ככה להשאיר את המקום אחרי זה נקי, לפני וגם שתרגישו נוח ליצור כמה שיותר.כמובן דבק לבן שאני מכניסה אותו לאיזה מין כוס פלסטיק חד פעמית כדי שיהיה לי יותר נוח. מכחול – לדעתי כדאי כמה מכחולים. מכחולים שאנחנו מערבבים בדבק הם נשארים קצת יבשים ופחות גמישים מקודם, אז חשוב לקחת מכחול אחד בשביל הדבק הלבן ועוד מכחולים בשביל הצבעים שנשתמש בהם אחר כך. ובאמת, כמו שציינתי, צבעי אקריליק – לדעתי עדיף אקריליק, כי זה צבעים בעצם יותר יבשים שכשאנחנו צובעים איתם את הבובות שנעשה הם לא ימרחו על העיתון, אלא יהיו יותר קשים ואז ייצרו עוד שכבה שמגנה על הבובות. חשוב מאוד את האקריליק השחור ואחריו אפשר לאיזה צבעים שאנחנו רוצים כמובן, איך שאתם רוצים לצבוע את הבובות.ואחרי זה אפשר גם לצבוע ולהוסיף בעוד דברים, כמו כפתורים, כל מיני דברים קטנים שאנחנו רואים בבית ורוצים להוסיף – לדוגמה אפילו העיניים הקטנות שאפשר לקנות בחנויות יצירה. וזהו, אנחנו תכף נתחיל את היצירה של העיסת נייר ואני אראה לכם איך אני עושה את זה.אפשר להרתיח קומקום מים רותחים, אבל חשוב לא לגעת בקומקום מים רותחים בגלל שזה באמת מאוד מאוד מסוכן. אם אתם ילדים – אז חשוב לא להיכוות מהדברים האלה, חבל, זה לא נעים. אם אתם אנשים מבוגרים יותר – רק להישמר ולהיזהר על איך אתם שמים את המים מהקומקום אל הדלי ואיך אתם מתנהלים באופן שהוא זהיר, כי גם אנחנו המבוגרים לא תמיד שמים לב. אז כמובן להרתיח קומקום של מים רותחים, כמה שיותר מים – שלא נצטרך כמה פעמים. אפשר להשרות את הנייר טואלט במים הרותחים למשך לילה או כמה שעות, ואפשר לערבב מים רותחים במים קרים וככה להתחיל ולעשות את העיסת נייר. ובעצם אחרי כמה פעמים להמיס את העיסת נייר בתוך הבד, זאת אומרת לסנן את המים ולעשות את זה בערך כשלוש פעמים – זאת אומרת שהנייר טואלט יימס כמה שיותר ויהיה יותר רך לעשייה וליצירה.מהדבק טפטים אנחנו שמים בערך חצי כוס פלסטיק של דבק טפטים, או שלוש כפות – משהו כזה. הדבק טפטים בעצם עושה את העיסת נייר יותר רכה, יותר עדינה, יותר רגישה למישוש ולעיצוב של הנייר טואלט. יחד עם הדבק זה שילוב מצוין, ואני תכף אראה לכם – בהצלחה! טוב אז התהליך הוא כזה: אנחנו שמים בעצם שלוש חבילות של נייר טואלט – שזה באמת הרבה, אבל זה יתכווץ לנו עם העשייה. חצי בקבוק כוס מים פושרים, חצי כוס דבק טפטים וכוס דבק פלסטי לבן רגיל, ומים חמים. את המים החמים אנחנו לא נוגעים בהם גם אחרי שאנחנו שמים בנייר טואלט, אבל אנחנו מתחילים איתם ושופכים לכוס הנייר טואלט. אנחנו שופכים קצת – בסביבות הכוס, כוס וחצי מים – וממשיכים עם הבקבוק מים.אחרי זה אנחנו מפרקים את הנייר טואלט בתוך המים, בודקים קודם שהנייר טואלט – שאנחנו יכולים להכניס את היד, ושלא חם לנו מדי מהמים הרותחים. מקווצ'צ'ים את הנייר טואלט ומסננים לתוך גיגית עם בד. כמובן שאת הדבק והדבק טפטים אנחנו שמים רק אחר כך. אנחנו מקווצ'צ'ים את הנייר טואלט, מערבבים את המים, וכמובן מסתכלים עד שהמים נספגים לתוך הנייר טואלט והנייר טואלט בעצם יקבל צורה יותר גושית ופחות של נייר. במידה וחם לנו – כמו שלי עכשיו חם – אני מוסיפה בעצם עוד מים קרים. זה לא נורא אם יש הרבה מים בגיגית, כי בסוף אנחנו בעצם מסננים את המים עם בד לתוך הכיור או לתוך גיגית אחרת כמובן.טוב אז בעצם ככה נראית הגיגית אחרי שפוררנו את הנייר טואלט בתוך המים. ועכשיו אנחנו הולכים לסנן את המים בעזרת בד – כמו שעושים בעצם לבנה (גבינה חמוצה) – לתוך גיגית אחרת, כדי שיישאר רק הנייר טואלט הרטוב בצורה של עיסה. אחר כך נוסיף את הדבק והדבק טפטים: חצי כוס דבק טפטים וכוס דבק.טוב, אז ככה נראית העיסה בעצם אחרי שסננו את המים לתוך מקום אחר והשארנו רק את הנייר טואלט בעצם, שנעשה לח אבל לא רטוב כמו קודם. ובעצם לפה אנחנו מוסיפים כוס של דבק לבן וחצי כוס פלסטיק של דבק טפטים, ואנחנו בעצם עושים עיסה מאוד בצקית – עד שהכול נעשה לעיסה אחת. ובעצם מחכים למשך ארבעים דקות או שעה עד שהעיסה הזאת מוכנה – בעצם כדי שתתגבש ותיעשה גוש אחד וחומר אחד.הדבק טפטים בעצם עוזר לנו לפסל ולעשות את החומר, את הנייר טואלט, יותר פיסולי. ככה בעצם גם הדבק הפלסטי, אבל הטפטים ממיס קצת את הנייר טואלט והופך את העיסה לעיסה אחת מגובשת יותר. ניתן לפסל בעצם כבר ישר אחרי שעושים את העיסה. אם מחכים ארבעים דקות או שעה – אז העיסה קצת יותר יבשה ואז בעצם נוח יותר לעשות ממנה עיגולים, צורות שנועדות לפיסול. אז זאת בעצם העיסה – ותכף נפסל ממנה. תודה.טוב, אז עכשיו אנחנו נראה איך בעצם העיסת נייר נראית אחרי שהיא גובשה ואחרי שערבבנו אותה. היא בעצם נראית ככה. עדיין צריך לייצב אותה ולאחד אותה יחד. אם היא בעצם רטובה – יש בדבק, יש בה את הדבק טפטים – אנחנו בעצם ניצור ככה את הדמויות כמו שסיפרתי לכם.אז אני מתחילה לעשות בעצם עיגולים. כל דמות תהיה מורכבת מעיגולים, כמו שבעצם כל צורה מורכבת מהצורות הבסיסיות של ריבוע, עיגול ודומיהם – זאת אומרת ריבוע, מלבן, עיגול, וכל דבר מעוגל. אז אני ככה עושה גם את הצורות שלי, ובעצם החיות יהיו מורכבות תמיד מגוף, ראש וזנב – במידה שצריך – או מקור.אז אני מתחילה ליצור כדור – כדור אחד קטן יותר לראש. בעצם כל שלושה ניירות טואלט יכולים להרכיב שלוש דמויות בערך או שתיים וחצי. אפשר תמיד להוסיף ולשחק עם החומרים. זאת אומרת, אם לא מספיק לכם, אפשר בדומה לכך גם להמשיך ותמיד לצפות עוד בדבק לבן, במידה שאתם רואים שהנייר טואלט קצת גושי. ואני בעצם עושה שני כדורים מרכזיים של שני עיגולים – אפשר לראות. ככה אני מביאה קיסם ומחברת ביניהם. כמובן שאין צורך להיות יותר מדויקים או להיבהל מזה שיש גושים, בכל זאת, כי בעצם בסוף זה מתייבש ואנחנו מצפים את זה בניירות עיתון.אז אני מביאה בעצם שני קיסמים או שני שיפודים שבורים – זה לא כל כך משנה – ומכניסה בעצם מהראש לגוף של החיה שלנו. וככה אני עוצרת בעצם את החיה. אני מאחדת בעצם בין הראש לגוף. אני יכולה גם אחד, אבל אני ליתר ביטחון עושה שניים. במידה ונשאר לכם בקצה – אתם פשוט ממשיכים ומעגלים את העיגול כדי שלא יראו את הקיסמים, ובעצם אני מעצבת את זה כמה שיותר ומעלה.גם פה אפשר להשאיר את זה ככה, ואפשר גם לאחד בין הראש לעיגול בעזרת עוד עיסת נייר. אז אנחנו ממשיכים ומעסים עוד קצת. זה יכול לפעמים להרגיש לכם קצת כמו פלסטלינה, קצת כמו חימר, אבל יש לזה את המגע המיוחד שלו.ואנחנו בעצם שומרים עדיין על המבנה של הראש, אבל רק מאחדים בין הגוף לבין הראש. תכף אני אראה לכם איך זה יוצא. כרגע אני רק מאחדת ביניהם ועם האצבעות אני מעצבת את איך שזה נראה. אפשר לראות שזה בעצם – רואים קצת פחות חדות בין הראש לגוף, אבל עדיין אני שומרת על המראה של שני עיגולים, שזה בעצם ראש וגוף.אני לוקחת את היד ככה, ועם החלק הזה אני בעצם יוצרת את הגבול בין הראש לגוף – ככה אני שומרת על המרחק ביניהם. אני ממשיכה ככה, ובעצם יש לי צורה של עיגול, ראש וגוף. ובמידה וסתם אני רוצה שזה יהיה שפן, אני עושה בעצם עוד שני אוזניים גדולות, ואני יכולה גם עוד עיגול מאחור בשביל הזנב.אני עושה בעצם בטכניקה דומה את האוזניים. אני עושה שני אליפסות – כי הפעם זה לא עיגול מדויק אלא שני אליפסות – מגלגלת בידיים, וכדי להדביק אני שמה את זה בעיגול האחורי של הראש. זאת אומרת, בחלק האחורי של הראש. כרגע אני משכיבה את זה כדי שתראו, אבל אני תכף אחבר את זה באופן – שכמו שעשינו קודם – במידה והאוזניים לא שוות, כמו שפה, אני מורידה, משחקת עם המרקם, עם הגודל. וכמובן שהאוזניים הן לא רק אליפסה – אלא גם יש להן חלק פנימי.אז אני לוקחת בעצם את האצבע שלי ומכניסה ויוצרת מין גומחה כזאת בשביל האוזן של הארנב. סביב הגומחה אני מעצבת את האוזן כדי שלא תתפרק. שוב, במידה ואתם מרגישים שצריך עוד דבק – תמיד אפשר לשים עוד קופסה בצד ולאחד את הדבק הזה. וככה אני עושה גם עם האוזן השנייה. פה נגיד חסר לי, אז אני בעצם מוסיפה, עושה מחדש עיגול גדול. עדיף להתחיל מגדול ואז להוריד, מאשר מקטן ואז צריך לעשות הכול מההתחלה.וגם פה אני מכניסה את האצבע, מעצבת מסביב, ומעמידה את הארנב כדי שאני אוכל בעצם להדביק את האוזן מאחורה, כמו שרוצים. בין איבר לאיבר, זאת אומרת – בין האוזן לראש – צריך לאחד את שני האיברים. אני לוקחת את האצבע וגולשת איתה מהאוזן אל תוך הראש, ומושכת ככה את הנייר טואלט, את העיסת נייר, כדי שיתחברו.בהתחלה זה יותר קשה, יכול להיות שייקח לכם יותר זמן. אל תשכחו שבסוף זה מתייבש ונוצר משהו מקסים. תמיד אפשר לצפות את זה. זה מתייבש תוך כמה ימים, וגם בשמש זה לא מעט זמן. כל התהליך הוא די ארוך, ואני חושבת שמצד אחד צריך סבלנות, ומצד שני – כל עבודה וכל חלק בעבודה הזאת הם מאוד מאוד מהנים, וחשוב להתמקד במה שאנחנו עושים באותו הזמן ופחות בהמתנה לחלק הנוסף.אם אתם נהנים – תעשו עוד צורות כדי שייצאו לכם הרבה צורות בסוף הייבוש. כמובן, אתם רואים פה שמאחורי האוזניים צריך עוד למלא בעוד עיסת נייר כדי שבעצם האוזניים לא יתפרקו. אז אפשר או להוסיף דבק, או אחרי – בסוף התהליך – אפשר לצפות את זה בניירות עיתון, אבל אפשר גם למלא בחלקים קטנים את האוזניים כדי שלא ייראו עזובות או פחות מלאות.כמה שיותר להדביק – גם הדבק טפטים מאוד מאוד עוזר במקרה הזה, והוא מאחד בין העיסת נייר לדבק עצמו. כשסיימנו את האוזניים – יש לנו גוף, ראש ואוזניים. אפשר לעשות זנב, ואת שאר האיברים אפשר לצייר באקריליק בסוף התהליך. אפשר לפעמים גם להשאיר רק את הצורה, כי לא תמיד באמנות אנחנו רוצים שנראה הכול. לפעמים הצורה מספיקה לנו. אז כרגע אני אעשה רק את הארנב ואני אראה לכם בסוף התהליך עוד צורות שעשיתי על בסיס התהליך הזה, על בסיס השלבים שהראיתי לכם – עם ראש, גוף ועוד איברים כמו מקור, זנב וכדומה.הזנב של שפן או ארנב זה בדרך כלל עיגול קטן. אני לוקחת עיגול שהוא יותר קטן מהראש והגוף, ואני פשוט מעגלת אותו ואחרי זה מדביקה לאחורה של הגוף של הארנב, כמו שאתם רואים פה. ואני לוקחת עוד נייר טואלט ומדביקה ביניהם. את העיגול אפשר לא להדביק למטה לגמרי אלא באמצע – זאת אומרת, בחלק התחתון, אבל לא לגמרי תחתון של הארנב – מעט למעלה, כדי להצמיד אותו כמה שיותר אחד לשני כמובן.שבגלל שהארנב היה בתחתית אז חשוב גם להחזיק אותו ככה ועם האצבע, ולמשוך בעצם. ככל שהגוף יותר שביר ויש בו יותר איברים – אז אפשר או לעשות את העיסת נייר שתהיה כמה שיותר יציבה, ובמידה וזה לא עוזר – כמו שאתם רואים פה – אז אפשר גם לתמוך בזה עם קיסמים. כשזה מתייבש זה יציב יותר. כשאנחנו מייבשים את זה בחוץ – נשים את זה בשמש, אבל להחזיר את זה לקראת ערב כדי שזה לא יקבל את הרטיבות של הערב או הבוקר.אנחנו מכניסים את הכניסה ככה, ובעצם נותנים תמיכה – וגם באוזן השנייה. והנה – יתקבל לו ארנב או שפן שאנחנו שולחים לייבוש עם יתר הדמויות שאני אראה לכם בסוף.היי חברים, אז עכשיו, אחרי שבעצם הבובות שלנו מנייר – או העיסת נייר – התייבשה, אנחנו יכולים לראות אותן. קודם כול, אנחנו יכולים לשים לב שהן התייבשו – בעצם שהן מזהיבות יותר. זה לוקח בערך כמה ימים עד שהן מזהיבות. זה די הרבה זמן, אבל חשוב לתת לזה את הסבלנות – לשים את זה באור השמש, ולהחזיר לקראת הערב הביתה, לפני שזה יתרתב מהטל של הבוקר או מהקרירות של הערב.ובעצם מה שאנחנו נעשה עכשיו זה לצפות את זה בנייר עיתון ובדבק – כדי קצת ליישר את הגבשושיות שעל הבובות. אני בעצם אראה לכם את הבובות שאנחנו עשינו עם העיסת נייר טואלט, ואני אראה לכם איך זה נראה אחרי שקצת מצפים את זה בנייר עיתון. אז בעצם אפשר לראות שזה קצת יותר מתיישר, שהבובה מקבלת איזשהו נפח – אבל גם נפח ישר מבחוץ, ופחות גבשושיות שמייצגות את מה שעשינו עם הנייר טואלט.בעצם אנחנו חותכים דפי נייר עיתון, שהם סוגי מלבנים שונים – מלבנים קצרים, מלבנים ארוכים. אני עשיתי פשוט פסים עם מספריים ואז גזרתי בגדלים שונים כדי שיהיה לי נוח להדביק את זה על הבובה. אנחנו עושים הדבקות כך: אנחנו שמים על הבובה את הדבק, ואחרי זה מדביקים את נייר העיתון, ואחרי זה עוד דבק – ככה, כדי שכמה שיותר ליישר. הדבק באמת מעצב את נייר העיתון ונותן לזה איזשהו נפח של בובה, ושיראה כמה שיותר מעוצב. אז אתם גם תראו את זה עכשיו תכף כחלק מהתהליך – אז בהצלחה!הדברים שבעצם אני מכינה כדי לעטוף את הבובות הם: כוסית קטנה של דבק – דבק פלסטי רגיל כמובן, לא צריך יותר מדי – מכחול (אם אתם אוהבים עם האצבע – אני אוהבת הרבה עם האצבע, וזה גם מלכלך, אז אפשר גם עם מכחול), את הבובות שהכנו, וגזרי נייר עיתון שיהיו בכל מיני גדלים – כדי שיהיה לנו נוח. אז יאללה, בואו נתחיל.היי חברים, אז בעצם עד כאן תמה לנו פינת הבובות מעיסת נייר. אני מקווה שאהבתם את מה שעשינו, שלמדתם מהתהליך, שנהניתם – ושבאמת זה היה משהו מלמד עבורכם.כמו שראיתם את הבובות שעשינו – אז אני ציפיתי בעוד שתי שכבות של לקה, שזה בעצם, כמו שאמרתי, נותן עוד עובי לבובה, נותן עוד נפח, מקום שמבליט תלת־ממד. אני מקווה שהסברתי לכם את זה בדרך הכי קצרה ומובנת.וזהו, תודה רבה לכם. בסרטונים הבאים אני אראה לכם מה אפשר לעשות מהבובות האלה – או לשים אותן בבית בובות, או לעשות מהן איזשהם חיילים, ואז לעשות לוח משחק. ואני מקווה שגם לנוי – זה יהיה לכם להנאה ולצפייה מהנה. אז זהו, תודה רבה לכם!